אי של שפיות

שנים אני אופה למשפחה, לקולגות במשרד, לחברים אבל עכשיו בקורונה שהייתי בבית, המטבח והאפייה היוו עבורי סוג של ריפוי.
השכיחו ממני את מה שמתחולל בחוץ. נתן לי ליצור דברים חדשים ודרך זה להכיר אנשים חדשים. אנשים שהיו לי ממש מתחת לאף, שכנים.
גיליתי שיש כל כך הרבה אנשים טובים כל כך קרוב אליי. ראיתי המון דברים שלא ראיתי קודם בטירוף של החיים.
שכנות טובה, ערבות הדדית, תמיכה וסיוע בכל דבר שרק אפשר לחשוב עליו.

אז אני מצאתי לעצמי את הדרך לשמור על שפיות ולשמח על הדרך אנשים.

התגובות מרחיבות לי את הלב, מעניקות לי מרץ, חיות, משמעות.

לגעת בקמח, לשבור את הביצים, לערבב, לגלגל
לחוש את החומרים
להריח את הריחות
לטעום את הטעמים
כל זה מרגיע אותי

יש מישהי שנותנת לי המון השראה במטבח והיא כל פעם מדהימה אותי כמה היא מיוחדת.
קרן אגם – נשואה למאפייה
אין מתכון שלה שאני לא מנסה והכל יוצא בול.
אני רוצה להיות היא כשאהיה גדולה.

המטבח שלי הוא האי של שפיות שלי.
נכנסת לשם להירגע, במקום לשבת ולנוח. כי מי שמכיר אותי יודע שיש לי קוצים.

נכנסת עד שאני מתישה את עצמי…
בדרך כלל יוצאים דברים משובחים, לפעמים מתפקשש אבל ככה לומדים.

כל יום לומדים משהו חדש, על עצמנו ובכלל.
בכל יום אנחנו מתפתחים וגדלים.

שתמיד נהיה בצד שנותן ומשמח אנשים
ושתמיד נתפתח וניצור♥

1 מחשבה על “אי של שפיות”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

My Newsletter

הצטרפו עכשיו לקהילת הניוזלטר שלי וקבלו עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג ❤