העיניים של המדינה

כששמעתי בחמישי שאחרי חודש הודיעו לאבא של רוני אשל התצפיתנית שהיא לא בין החיים נגזר לי שוב הלב. חיכינו כולנו לשמוע שהיא בחיים, שהיא בשבי, שהיא תחזור…

מדמיינת מה אני הייתי עושה במקומן, איך הייתי מתפקדת?. לא מפסיקה לחשוב עליהן באותו רגע בחמ"ל שירו עליהן.

פחד אלוהים!

איך נוכל להגיד לילדים שלנו שבעוד מספר שנים לא רבות יתגייסו שיש מי ששומר עליהם ויחזיר אותם אלינו הביתה בשלום. איך?

אני לא ישנה בלילות ממחשבות, מכל מה שקרה לנו כעם, ממה שקרה לכל החיילים שלנו, לכל המשפחות והילדים שנרצחו, שנחטפו, שהתעללו בהם. כמה רוע. כמה אכזריות.

ילדים שלי שאלוהים ישמור לי עליכם.
ואלוהים בבקשה תעשה שיהיה טוב, שכולם יחזרו, שאלה שנשארו פה יצליחו להתמודד ולצמוח ולהירפא מכל השואה הזו.

בבקשה!

רחלי

לא נשכח אתכן כל התצפיתניות שנרצחו בידי בני עוולה!