זוהי יפו ילדה זוהי יפו

יפו זה אחד המקומות האהובים עליי. בכל פינה בה יש אוצרות.
שוק הפשפשים, הים, הבתים, האנשים, הכל. זה עולם שלם!

הגעתי הפעם ליפו כדי לבקר בחנות פופ אפ מדהימה של שלוש נשים מדהימות שרק על זה אפשר לכתוב פוסט נפרד.

אבל כשאני מגיעה למקומות כאלה, כל החושים שלי מתחדדים.
בתור אחת עם הפרעת קשב לא מאובחנת, אני חייבת לחוש את המקום, להריח, לחוש, לטעום.

איך שנזרקתי מהחנות לסמטאות שסובבות את השוק נתקלתי בחנות עמוסה במיליון דברים שבשנייה הראשונה למישהו אחר זה היה נראה תוהו ובוהו על פני תהום.
אבל אני ראיתי את הפנינים של המקום. החנות של איש מבוגר ואדיב מאוד. הוא דיבר ואני רק ראיתי עוד אוצר ועוד אוצר. חלונות משומשים משגעים שיכולים לשמש כמיליון דברים אחרים לעיצוב הבית. כלי עבודה ישנים שישמשו לדקורציה בכל בית שמבין קצת בשיק ועיצוב, מנורות משגעות שיקפיצו כל חדר בכמה רמות. עולם ומלואו.

אחרי שהכלתי את כל המידע שבחנות הזו, לפחות את חלקו…

המשכתי לשוטט לי. הכי כיף לשוטט. יש אנשים שלא מבינים את זה. שמבחינתם אם אין להם מטרה או יעד אין להם למה ללכת. אני מהאנשים שיכולים ללכת גם בלי מטרה ולמצוא אותה בדרך. לגלות בכל צעד ושעל עוד משהו שלא חוויתי בעבר. לספוג את המקום. זה מדהים בעיניי. להיפתח.

יש לדברים הללו כח מבחינתי.

בשוק עצמו יש את האנשים שמוכרים ברצפה או על דוכן את כל מה שיש להם כמעט בבית. דברים שבתחילה נראים ממש לא נחוצים, אבל אם עוצרים רגע ומתעמקים מגלים פריימים בלתי נשכחים, אוצרות ממש. השיחה עם המוכרים, המגע בדברים של פעם. יש שם דברים גם חדשים אבל גם כאלה עתיקים ומיוחדים. צריך לדעת ללכוד את הדברים הללו.

בין לבין יש בעלי מלאכה שמשפצים חפצים ישנים, שנותנים להם חיים חדשים. אני אוהבת לעבור ולצפות ולצלם דווקא כשהמצולם לא מביט בי. לפי דעתי אלו הרגעים הכי אמיתיים. לתפוס את הרגע.
חלפתי בפני כמה חנויות כאלו, אנשים שיושבים בבתי קפה ומשוחחים על חיי היום יום, חברות שיוצאות עם הכלבים, אנשים שעובדים שם, אנשים שהגיעו לבלות, אנשים שנקלעו לשם במקרה וכאלה במכוון, תמהיל משוגע של אנשים. כל אחד לוקח משם משהו איתו הביתה. לאו דווקא פיזי. השראה.

בין לבין נקלעתי לז'ילינסקי רוזן Zielinski & Rozen‏ – ‏עולי ציון 5, יפו.
www.zrp.co.il

מרקחת בשמים של אמן הבשמים ארז ז'ילינסקי רוזן והסטייליסטית לאה רוזן.
קסם של מקום. לראות יצרנים מקומיים שעושים דברים מדהימים.
את ארז ראיתי לא מזמן בטלוויזיה בחדשות בכתבה על המצב בעקבות הקורונה. בכיתי יחד איתו כשהוא דבר. ידעתי בדיוק מה הוא חש.
חברים, תתמכו בעסקים המקומיים הללו, הם נכס לחברה שלנו. הם חלק מאיתנו. הם אני ואתה!

יפו היא ערבוב של ישן וחדש. חנויות מול דוכנים. סלט של החיים.
המעברים צפויים להיות חדים אבל השילוב בין השניים נעשה חלק.

סופי – נחמן 3, שוק הפשפשים‏, יפו

לעמוד שלהם במרמלדה מרקט לחצו כאן

חנות מדהימה שאני מכירה אותה מהאון-ליין ומדי פעם מבקרת בה פיזית כשאני נקלעת לאזור. חלום לחובבי העיצוב. הצבעוניות, השילוב של החומרים. הרפתקה.

מוסד נוסף שלא ויתרתי להיכנס אליו אפילו שהיה תור ומעל  40 מעלות בחוץ ולחות למות של תל אביב – שפרה – מעדנייה מבית פועה.
יהודה מרגוזה 8, יפו

אחד המקומות שהם חלומו הרטוב של כל חובב קולינריה וצילום. גן עדן ממש. פרחים שקיבלתי מתנה בגלל חודש היום הולדת שלי (הפתעה מקסימה) וחלה לשבת משגעת.

דבש, ממרחים, פסטות, ועוד כל כך הרבה דברים מיוחדים שלא תתקלו בשום סופר.

אסיים בשני ציטוטים משירים שמסכמים את החוויה והחיים:

"השחפים על המזח כבר עפו
והים השתתק ונדם.
זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו
שחודרת – כמו יין – לדם…"

מתוך השיר: זוהי יפו – אבי טולדנו
מילים: יוסי גמזו
לחן: משה וילנסקי


"ופשוטים ופשוטים
הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר מותר לאהוב"!

מתוך השיר: האמנם
מילים: לאה גולדברג
לחן: חיים ברקני וסשה ארגוב

בציטוט האחרון נתקלתי על הלוח גיר בשפרה ואחרי שהגעתי הביתה והתעמקתי בתמונות קראתי מה כתוב שם. באותו רגע שצילמתי לא ממש קראתי הכל. כל מילה ומילה.
מקווה שהיה לכם נעים להיות במסע הזה איתי ולקחתם ממנו משהו אחד לפחות אתכם♥

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

My Newsletter

הצטרפו עכשיו לקהילת הניוזלטר שלי וקבלו עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג ❤